הכרעת דין וגזר דין בתיק מטכ"ל 581/12 - פסקדין

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א+250א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

·            ניתנה היום, ‏15/10/2012 , ‏כ"ט בחשוון תשע"ב , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

________

אב"ד

גזר דין

הנאשם, סמל מ.ש, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה שעניינה סירוב להבדק לשם גילוי שימוש בסם מסוכן.

מכתב האישום והפרטים הנוספים המוסכמים, עלה כי כנגד הנאשם התנהלה במהלך חודש מרץ 2012 חקירה בחשד לשימוש בסם מסוכן, וזאת לאחר שהתקבל מידע מודיעיני המחשיד אותו וחיילים נוספים בעבירות סמים. במהלך חקירתו, ביום 14/3/2012, בבסיס מצ"ח ירושלים, סירב הנאשם למסור דגימת שתן, אף לאחר שהצטווה לעשות כן על ידי הקש"ב, רס"ן יניב חורש. הנאשם הכחיש כל קשר לעולם הסמים, אולם לא ידע להסביר דפים שנמצאו ברכבו, ועליהם שרידי סם מסוכן מסוג קנאביס. צויין עוד, כי הנאשם לא נעצר, על אף שהוצאה נגדו פקודת מעצר, עקב מצב משפחתי רגיש.

השתלשלות העניינים בעניינו של הנאשם אינה שגרתית. בעבר, עת ניתן לנאשם ייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית, נקשר בעניינו הסדר טיעון בין הצדדים, וניתן גזר דין בעניינו, על ידי כב' השופט, סא"ל כרמל ווהבי. מיד לאחר מתן גזר הדין ביקש הנאשם לחזור בו מהודאתו בטענה כי לא הבין את פרטי ההסכמה. הנאשם כפר באשמה והתיק נקבע לשמיעת ראיות. בינתיים גם אושר לסנגוריה הצבאית להתפטר מייצוג, לאחר שהתברר כי קיים חוסר אמון בין הנאשם לבין סניגוריו.

ביום 3/9/2012 נקבע התיק לשמיעת ראיות בפני הח"מ. עם תחילת הדיון מסר הנאשם (אשר הופיע בפני ללא ייצוג) כי הוא מבקש להודות באשמה ולסיים את הדיון בתיק. זאת אף לאחר שהוסבר לו כי בית הדין אינו כבול באופן כלשהו להסדר הטיעון שהושג בינו לבין התביעה בעבר. התביעה ביקשה לדחות את מועד הטיעונים לעונש ולפיכך הורשע הנאשם באותו מועד ודיון הטיעונים לעונש נדחה. גם כיום התנהל הדיון כאשר הנאשם אינו מיוצג. אף לעניין זה יצוין, כי השלכות ההליך הוסברו לו, אך הנאשם עמד על רצונו שלא להיות מיוצג.

מתדפיסו האישי של הנאשם עולה, כי הוא התגייס לצה"ל במסגרת מקא"ם במרץ 2010. הנאשם שירת בתפקיד כללי עד לאפריל 2012 ומאז הוא נמנה על כוחות המילואים. במהלך תקופת שירותו נרשמו לחובתו שלוש העדרויות קצרות מהשירות בגינן נדון בדין משמעתי וכן עבירה של אי קיום הוראות שנדונה אף היא בדין משמעתי. עם זאת מחוות דעת מפקד שהוגשה על ידי הנאשם, ס/1 ונכתבה על ידי מיכאל מלכה, מנהל מטבח פקמ"ז עולה, כי הנאשם אשר שירת תחת פיקודו כשנה וחצי, ביצע את תפקידו בצורה טובה והיווה דוגמה ומופת לחבריו, למרות הקשיים בהם נתקל במהלך שירותו ועל אף רצונם של הוריו שהוא לא ישלים את שירותו.

אביו של הנאשם העיד באופן נרגש, ומסר כי אחיו הבכור של הנאשם נהרג לפני כשנתיים במהלך שירותו הצבאי. האב תיאר את ההשפעה שהיה לאירוע טראגי זה על המשפחה, המונה גם אח נוסף בן 10, וציין כי הם נזקקים לטיפול נפשי בגין האירוע.

התביעה בטיעוניה עתרה להשתת עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודה צבאית, תוך שציינה כי היא מבקשת למתן את עתירתה, לעומת רמת הענישה הנהוגה בפסיקה (מאסר בפועל בכליאה ממשית) בשל נסיבותיו האישיות הטרגיות של הנאשם. כן עתרה להטיל על הנאשם עונשי הורדה בדרגה ומאסר מותנה. התביעה ציינה את הנסיבות המחמירות העומדות בבסיס העבירה שביצע הנאשם והפנתה לרמת הענישה שנקבעה כאמור בפסיקת בית הדין הצבאי לערעורים.

הנאשם עתר שלא להטיל עליו כל עונש מאסר והתנגד אף לריצוי עונש המאסר בדרך של עבודה צבאית. יצויין כי עמדת התביעה לעניין זה היא כי אם ריצוי עונש מאסר בעבודה צבאית יסוכל בשל התנגדות הנאשם, הרי שיש להטיל עליו עונש של מאסר בכליאה ממשית. עניין זה הוסבר לנאשם על ידי בית הדין, אולם הוא לא שינה מעמדתו. כן התנגד הנאשם להטלת עונש הורדה בדרגה, בטענה שעשה ככל שביכולתו להתמיד ולתרום בשירותו הצבאי ואין מקום להורידו בדרגה (לטענתו, התנגדותו להורדתו בדרגה, עמדה גם בבסיס התנגדותו להסדר הטיעון שהוצג מלכתחילה בפני בית הדין).  הנאשם ביקש כי יוטל עליו חלף זאת עונש של קנס. בטיעוניו התייחס לנסיבות ביצוע העבירה וטען כי בשלב מסוים היה נכון למסור את הדגימה אולם היה זה מאוחר מדי לדעת חוקרי מצ"ח. כן מסר, כי הוא מבין היום את טעותו וכי אם היה יודע שהדברים יתגלגלו לכדי כך היה מוסר מיד את הדגימה. הנאשם ציין, כי החל לעבוד במפעל (לעניין זה הוגשו תלושי שכר, ס/2) מיד לאחר שחרורו. תחילה במסגרת עבודה מועדפת ולאחר מכן המשיך לעבוד במקום, והוא עובד מדי יום שעות ארוכות. עוד טען הנאשם כי היעדרויותיו משירות היו כרוכות במשבר שעברה המשפחה לאחר מות אחיו.

התלבטתי לא מעט בבואי לגזור את עונשו של הנאשם. ייאמר מיד, כי נוכח סירובו של הנאשם לרצות עונש מאסר בדרך של עבודה צבאית, המשמעות היא כי אם יוטל עליו עונש מאסר יהא זה רק בדרך של כליאה ממשית (ר' סעיף 51ב(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977); לפיכך יש לבחון האם ישנה הצדקה במקרה זה להטלת עונש כאמור. אעיר כי ככלל, צודקת התביעה בטיעוניה לפיה נקבעה בפסיקת בית הדין הצבאי לערעורים רמת ענישה שעניינה מאסר בפועל לחיילים המורשעים בעבירות דומות (ר' ע/9/10, ע/62/10). בעניינם של חיילים משוחררים משירות הוטלו לא פעם גם עונשי מאסר שרוצו בדרך מקלה יותר של עבודה צבאית (ע/171/03, ע/19/08, ע/211/02, ע/112/09). עם זאת ראוי לציין, כי יש בנמצא גם פסיקה בה, לאור קיומן של נסיבות ייחודיות נמנע מבית הדין מהטלת עונשי מאסר כליל (ר' ע/67/09, 13/10). נקבע עוד בפסיקת בית הדין הצבאי לערעורים כי בעת הטלת העונש על עבירה שעניינה סירוב להיבדק יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, שעניינו הצורך למגר את נגע הסמים בצה"ל ולהבטיח את שיתוף הפעולה של חיילים החשודים בשימוש בסמים על ידי חיובם לציית להוראות חוקיות של קציני שיפוט בכירים המשרתים בחיל המשטרה הצבאית, על מנת לאתר עבירות סמים.

בבואי לגזור את עונשו של הנאשם התחשבתי בשיקולי החומרא ובצורך לענות על הפגיעה  בערך החברתי המוגן. עם זאת, כידוע הענישה הינה תמיד אינדיווידואלית ויש להתחשב גם בנסיבותיו של הנאשם העומד לדין. לפיכך, וכאמור לא לאחר התלבטות, מצאתי שלא לקבל את עתירת התביעה ולהימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. לעניין זה התחשבתי בנסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם ומהתרשמותי הבלתי אמצעית מעדות האב אודות השבר שעברה המשפחה כולה עקב מות אחיו של הנאשם במהלך שירותו הצבאי. אעיר, כי ככלל עולה מחוות דעת מפקדו של הנאשם, כי הוא ביצע שירות טוב ומועיל על אף נסיבות אישיות קשות אלה ועל אף התנגדות הוריו להמשך שירותו. סברתי כי לשירותו הטוב של הנאשם ולהתמדתו בשירות יש ליתן אף משקל מוגבר, לאור הקשיים איתם נדרש הנאשם להתמודד כאמור.

לכך יש להוסיף, כי העבירה בגינה הורשע הנאשם אירעה בשלהי שירותו וכתב האישום בגינה הוגש לאחר שחרורו מצה"ל. הנאשם היום הינו אזרח, אשר עובד לפרנסתו במשך שעות ארוכות, באופן שיש בו כדי להעיד כי עלה על דרך הישר והוא משנה מהתנהלותו כפי שבאה לידי ביטוי בביצוע העבירה. לא מצאתי כי יש מקום לפגוע היום בשיקומו של הנאשם ובמקור פרנסתו על ידי שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. לא נעלמה בפני ההלכה שנקבעה בבית הדין הצבאי לערעורים, לפיה אין בעובדת שחרורו של הנאשם כשלעצמה כדי להוות מחסום מפני הטלת עונש מאסר, אך אני סבורה כי בנסיבותיו של מקרה זה ולאור התרשמותי כאמור מעדות האב ומדברי הנאשם, כי יש מקום להקלה ייחודית עם הנאשם לעניין זה.

אציין עוד, כי לא יכולתי להיעתר לבקשת הנאשם ולהימנע מפגיעה בדרגתו, נוכח אופי העבירה שביצע וההלכה המושרשת לעניין זה. התרשמתי כי עבור הנאשם, אשר נאבק כאמור להתמיד ולהמשיך בשירותו הצבאי על אף נסיבותיו מבית, מדובר בענישה ממשית ומשמעותית, אשר יש בה כדי לאזן את ההקלה הניתנת לו ביחס לעונש המאסר. לכך מצאתי לצרף גם עונש קנס ממשי וכן עונש מאסר מותנה צופה פני עתיד.

סוף דבר, על הנאשם יוטלו העונשים הבאים:

1. הורדה לדרגת טוראי.